אמריליו סנדי נ' המגן חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק - דין

פתח דבר:

1.תביעה זו התנהלה בפני סגנית הנשיאה כב' השופטת (בדימוס) מיכל שריר, והועברה אלי לכתיבת פסק הדין נוכח פרישתה לגמלאות.

תקנה 177 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינה "רציפות הדיון", קובעת כי אם נמנע משופט לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר לנהוג בעדויות כאילו הוא עצמו שמע אותן, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו. לפיכך, ומשעה שהצדדים לא ביקשו כי אשמע את הראיות מחדש יינתן פסק הדין על בסיס העדויות שנשמעו בפני כב' השופטת שריר.

[בעניין זה ראו: ע"א 2449/08 טואשי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט (2010), פסק-דינו של כבוד השופט ס' גובראן בפסקאות 12-11. ראו גם: ע"א 534/69 אהרן שושני נ' יפה אלזם, פ"ד כד(1) 145, 147 (1970); ע"א 79/72 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ' פולק, פ"ד כז( 1) 768, 773 (1973); ע"א 387/74 יוסף אברהם נ' בתי מרגוע ומלונות "היוזם" בע"מ, פ"ד כט (1) 353, 356 (1974); ע"א 577/94 אורות ייצוג אמנים והפקות ואח' נ' גלי עטרי, פ"ד נא(5) 241, 249 (1997)].

התביעה:

2.עסקינן בתביעה לתשלום תגמולי ביטוח בהתאם לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק") וזאת בעקבות אירוע מיום 30.9.05 שעניינו פריצה וגניבת רכוש מביתה של התובעת 1 (להלן: "התובעת").

3.פוליסת הביטוח אשר הייתה בתוקף נכון למועד האירוע הוצאה ע"י הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), אך מאחר והנתבעת 2 נטלה על עצמה את מלוא זכויותיה וחובותיה של הנתבעת, צורפה אף היא לכתב התביעה כנתבעת נוספת. (נתבעת 1 ונתבעת 2 יכונו להלן: "המבטחות"/"הנתבעות").

4.המבטחות אשר הכחישו את חבותן בקשר עם האירוע נשוא כתב התביעה, כמו גם את הנזקים הנטענים שפורטו בכתב התביעה, הגישו הודעות צד ג' כנגד סוכן הביטוח של התובעת בטענה לרשלנות, וכנגד חברת הביטוח אשר ביטחה את זה האחרון בפוליסת אחריות מקצועית.

5.כפי שיפורט להלן, הצדדים חלוקים הן בשאלת החבות והכיסוי הביטוחי והן בשאלת הקיף החבות. משכך, נברר תחילה את סוגיית החבות והכיסוי הביטוחי וככל שייקבע כי קיימת חבות וקיים כיסוי ביטוחי, נעבור ונדון בשאלת היקף החבות.

עיקרי העובדות:

6.מאז שנת 1987 ועד למועדים הרלוונטיים להגשת התובענה התגוררה התובעת בבית פרטי בן ארבעה מפלסים בסביון (להלן: "הבית") עם שני ילדיה כאשר למן שנת 2002 הצטרף אליהם בן וזוגה הוא התובע 2 (להלן: "התובע").

7.בבית הותקנה מערכת אזעקה חיצונית (היקפית) ופנימית אשר הייתה מחוברת לחברת השמירה "מוקד אמון".

8.מאחר שהתובעת החזיקה בביתה תכשיטים ופריטים יקרי ערך היא ביטחה אצל הנתבעת, החל משנת 1998, הן את מבנה הבית והן את תכולתו, בפוליסת ביטוח מבנה ותכולה מסוג "עד הגג" מס. הפוליסה 21035144/05 (להלן: "הפוליסה"). פוליסה זו חודשה מדי שנה והייתה בתוקף נכון למועד הפריצה בשנת 2005.

9.ביום 3.6.98, זמן קצר לאחר מועד רכישת הפוליסה לראשונה, הוזמן ע"י הנתבעות סוקר תכולה מטעם חברת "גמולב" אשר העריך את שווי תכולת הבית, ובכלל זה את שווי התכשיטים של התובעת.

כפי שעולה מדו"ח הסוקר אשר צורף לכתב התביעה (להלן: "דו"ח גמולב") שווי התכשיטים שהוצגו הוערכו בדו"ח זה בסך של 313,500 ₪ וזאת נכון ליום 15.6.98. יצוין, כי על גבי הדו"ח הוספה הערה ולפיה קיימים תכשיטים נוספים בבעלות המבוטחת שלא הוצגו ולא הוערכו. זאת מבלי שברור לאילו תכשיטים הכוונה, דהיינו האם לתכשיטים שהוערכו במסגרת אחרת או שמא מדובר בתכשיטים שלא הוערכו מעולם.

10.יצוין, כי עובר לרכישת הביטוח אצל הנתבעת היה ביתה של התובעת מבוטח בביטוח מבנה ותכולה בחברה אחרת, כאשר גם במסגרת זו בוצעה ב- 1994, הערכת סוקר ע"י חברת "אסטים" (להלן: "דו"ח אסטים").

דו"ח זה כולל תכשיטים אשר אינם נזכרים, ולפיכך אף אינם מוערכים, במסגרת דו"ח גמולב. שווי התכשיטים עפ"י דו"ח אסטים הוערך נכון ליום 13.11.94 ב- 248,000 ₪ והוגש אף הוא כראיה (סומן כנספח א' לתצהירה של התובעת) (להלן: "דו"ח אסטים").

11.ביום 30.9.05 עת שהו התובעים וילדי התובעת מחוץ לבית, אירעה פריצה שנתגלתה ע"י התובעים עם שובם לביתם בשעת לילה. עוד באותו הערב הגישה בתה של התובעת תלונה במשטרה על אירוע הפריצה. [עותק התלונה צורף כראיה בתיק (ת/2)].

12.כפי שעולה מתצהירה ועדותה של התובעת, בטרם עזיבתם את הבית הופעלה מערכת האזעקה החיצונית ואילו מערכת האזעקה הפנימית לא הופעלה. בעת הפריצה מערכת האזעקה זיהתה את עצם החדירה לבית ונשלחה התראה למוקד. סייר שנשלח לבית לא איתר את אירוע הפריצה וחזר על עקבותיו.